על גב סופה – "טעימה" לכבוד שבוע הספר- אהבת הדייג הערבי והזונה היהודייה

 

 

לרגל שבוע הספר אנא קבלו "טעימה" מעל גב סופה—אהבת האני הדייג מעכו ורותי הזונה מחיפה.

עברית מוכר במבצע 17 שח' בלבד – https://goo.gl/jeivI8

 

ירון לונדון, ערוץ 10 – "הסיפור נהדר"

איריס לביא, קול ישראל – "הספר סוחף ואקזוטי"

הסופר אמנון ז'קונט – "הספר מתאר באמינות רבה קונפליקטים דרמטיים בנפשן של הדמויות ובינן לבין עצמן"

 

על אהבת הדייג והזונה:

 

בכל יום א' בשבוע היה ביומי הדייג לובש עליו את בגדי החג שלו וחנוט בעניבה היה הולך אל רותי הזונה היהודייה בחיפה. אבל לפני כן היה הולך אל החמאם התורכי הישן כדי להתמרק מכל ריחות הים. היה רובץ ברפיון אברים מפקיר את גופו הגרום להבל החם שאפף אותו כתינוק ברחם אמו מקרצף את כל החולין שבו מבפנים ומבחוץ. אחר כך היה נשכב על איצטבת השיש הצבעונית כחרדון על פיסת שמש, מרוקן את גשמיותו הלֵאה כדי להתמלא בשיכרון הציפייה המתוקה הממתינה לו לעת ערב. לעיתים היה מבקש מעלִי הנער להצליף בגבו בהצלפות הקורבאז' – השוט התורכי המזומן לעינוגי הגוף – כדי להחיש את התרוקנותו מן הישן של טרדות היום, אבל לא הִרבה בכך על מנת לשמור את העיקר המזומן לו בחדרה החמים של רותי.

לחיפה היה נוסע באוטובוס, אבל כאשר הגיע לחליסה, השכונה הערבית המקבלת את פני הבאים מעכו, היה עולה על מונית כדי להגיע לרותי כגביר, רג'ול. מעין אדווארד בזעיר אנפין, אבל לא ממש. הבית שבו הייתה רותי מקבלת את אורחיה היה נטוע בחמוקי הר הכרמל באותה שלוחה היורדת לוואדי רוּשְמִיָיה, ליד הגשר הגדול, בתפר שבין שכונות היהודים לשכונה הערבית. הבית הקטן, ובו חדר ומטבח שבצידו אמבטיה שהותקנה כאילו בלא מקומה, עמד לעצמו על מתלול ההר, אבל קרוב יותר לשולי השכונות היהודיות. המונית עצרה לצד גרם מדרגות עץ ועפר שהובילו אל פתח הבית.

האני אל- ביומי היה "הקבוע" המיוחד שלה. האם היו  לה עוד "קבועים"? לא שאל, אבל את לילות יום ראשון הייתה שומרת לו- ורק לו, וגם היא הייתה מכינה עצמה  לכבודו. את ימי שבת הייתה עושה אצל משפחת אחיה לא הרחק משם במתלול הרחובות המובילים לרחוב פבזנר בהדר הכרמל. את האני הייתה מכנה:  חמודי. חמודי על שום מה? על  שום שסיפרה לו כי אינה מבחינה בין אחמד מוחמד ומחמוד,  וכולם מבחינתה נחמדים, אבל אתה החמוד מכולם. ולחמודי הייתה שומרת את שאריות ארוחת השבת: צ'ולנט פולני, רגל קרושה, כבד קצוץ כיוצא בזה מתפריטם של היהודים האשכנזים.

תחילה התקשה חמודי לבלוע את העיסה המאוסה הזאת, את הדג המוזר "הגעפילטע פיש", ואת הג'לי הדלוח בלימון הקרוי רגל קרושה. היה עושה עצמו נהנה, אבל לאט לאט בעבור הזמן התרגל לטעמים האלה ואפילו נהנה. תחילה נהנה כי היו אלה טעמים וריחות שעטפו את רותי, אבל אחר כך גילה את טעמם הם לעצמם, טעם של חיים שבאו מרחוק עירומים מאותם מיני תבלינים וצבעים שעליהם גדל בשוק הישן של עכו. זה היה גילוי גדול: גם מעבר לחומות הכבדות של עכו, מעבר לאותה פיסת ים הצמודה אל החומה שבה טרח על פרנסתו, יש חיים אחרים שהביאו לו את רותי.

היה מדיר עצמו בימי ראשון מן הערק לא רק כדי שיכל לספוג את טעמיה וניחוחותיה של רותי במלוא חושיו, אלא מכיוון שמצא שהיין היהודי המתוק שהביאה מבית אחיה הלם יותר את טעמיו של יום א' בשבוע, והבדיל בין קודש לחול.

 

רותי באה מעיירה קטנה הכורעת תחת עומס השלג אי שם בירכתי רוסיה; הקטנה בין שבעת אחיה ואחיותיה בבית אביה- אדוק מאוד בחסידותו. הייתה תולה באחיה הגדול שְמִיל עיניים מעריצות, ומשהתפקר והצטרף לקבוצת חלוצים ציונית של השומר הצעיר, השילה אף היא את כל שביסיה וגרביה העבים, התמכרה למגע החופש הצונן שליטף את אבריה החשופים והצטרפה לשמיל במסעו לארץ ישראל.

אולי מחמת אלה הילכה את תחושת החופש צעד אחד רחוק מידי, ומיכרה עצמה  לגברים, ומחמת שהתאהבה בגזע הגברים כלו לא מיקדה עצמה בגבר אחד מסויים, וסופה שמצאה פרנסתה במה שנהנתה.

שמיל, מבוגר ממנה בעשר שנים, לא מחה על הליכותיה. היא הייתה בת שש עשרה כשעזבה את בית אביה והלכה אחריו לארץ לא זרועה. כאן  התחתן שמיל ורותי פנתה לאן שפנתה.

רותי לא סיפרה למשפחתה על חמודי אבל באחד מאותם ימי ראשון קרה הדבר שאין לו פשר המחבר רחוקים. פתאום נזכרה בהוריה ובאחֶיה שנשארו ברוסיה, ואפילו תמונות מהם לא היו לה. מעל אירופה  נאספה  חשרת ענן, וליבה של רותי ניבא לה רעות.  כאשר נעמד חמודי בפתח, מצוחצח ומבושם כתמיד, קיבלה את פניו באותה חביבות טבעית שלה, אבל לאחר שנתיישבו ליד השולחן אמרה: "רק רגע", לקחה את פמוטות השבת מן הארון והציבה אותם על השולחן. הדליקה את הנרות, ובכתה.

"אני מתגעגעת לאמא ואבא לאֶחי ואחיותי", אמרה.

חמודי אסף אותה אליו, חיבק אותה ולטף את שערה. אותו לילה ישנו זו לצד זה מבלי שעשו את אותו מעשה שזונה מתפרנסת ממנו.

בימים אחרים, בנסבות אחרות היה אפשר לקרוא לזה אהבה.

למחרת הפתיעה רותי כאשר באה אל שמיל לביתו. למראה סימן השאלה על פניו סיפרה לו על חמודי.

אולי אח אחר לא היה מעכל שאחותו גם זונה וגם נקשרת בערבי, אבל שמיל לא היה "אח אחר". הוא קיבל מאחותו הכל.

"שמיל", אמרה לו, "אינני נעשית צעירה יותר, ויום  אחד אצטרך לפרוש. מה אעשה"?

"אמרת שהערבי שלך דייג. אולי אקשור לו עסקים בחיפה ויעשה קצת כסף, והוא יכלכל אותך בשנים הבאות".

אמר ועשה. הוא הכיר בשוק תלפיות סוחר אחד בדגים. "מה דעתך, אכיר לך דייג בעכו, שיביא לך דגים טריים בזול". "תכיר, למה לא"?

"אולי תצטרך להשקיע קצת בסירות חדשות", אמר שמיל בהיסוס. "למה שאשקיע, אינני מכיר אותו, ואינני יודע מה יביא לי, ומיהו בכלל", גלל הסוחר את רשת הדייגים בידו.

"מה דעתך אולי תיסע לעכו תפגוש אותו ותחליט".

 

באיזה יום א' שהוא בא שמיל לביתה של רותי וקבע לחמודי פגישה עם אותו סוחר בדגים במזח הדייגים בעכו.

ביומי סובב עמו מעט בסמטאות ואחר הראה לו את סירותיו ורשתותיו ושוחחו כמה דגים הוא מביא ביום ואלה סוגי דגים וכיוצא בזה.

אבל אחרי שהלך, ירד ביומי אל אחת הסירות כדי ליישר חבלים שהתרופפו וראה חבילת שטרות גדולה קשורה בשרוך נעל מונחת בקרקעית הסירה. "היא נפלה מכיסו של הסוחר כאשר כרע לבדוק את הסירה", חשב. אסף את החבילה ורישרש בה. הוא לא ספר אותה, אבל ידע כי כמות כסף כזאת לא ירוויח כל חייו.

בקוצר רוח חיכה ליום ראשון, ומשהגיע לא טרח ללכת לחמאם, אלא מיד מיהר לחיפה לשוק תלפיות, אל סוחר הדגים.

 

כשנכנס לשוק נדהם. כזה שוק לא ראה מימיו. הרעש היה גדול. הדוכנים היו מסודרים עיגולים עיגולים קומה על קומה עד לתקרה דמוית כיפה שראשה בשמים. הפינה של הסוחר הייתה בצד, וריחה ריח של טחב הים בלול בחריפות חמוצים ממינים שונים ולא מוכרים. לשוק הזה לא היה רק מראה אחר וריחות אחרים  גם חסרו בו צבעי התבלינים שאותם הכיר מן השוק של עכו.

 

גם הסוחר נדהם בתורו. הוא לא ידע היכן איבד את הכסף, ואם איבד היה בטוח שהמוצא הלא ישר לא יחזיר אותו לבעליו, אם בכלל יידע מיהו.

הוא חיבק את האני ונישק את שערו. אחר שלף מעט מן השטרות, ונתן להאני". "קח, קנה לך סירות ותקן את הסירות שיש לך, ואם תצטרך עוד רק תגיד. תן לי ידך, ונתקע כף עשינו עסק".

 

כאשר בא אל רותי לא היה מבושם ומטופח כרגיל, ולראשונה הכירה את האני אל-ביומי הדייג הערבי מעכו כשהוא עירום ועריה מתבליניו, בריח הים ובזיעת הגבר אשר לו, וכאשר שמעה את סיפורו ידעה כי לא עוד לאורך זמן תהיה זונה.

 

 

 

 

 

איך לרכוש את הספר:

http://mendele.co.il/?wpsc-product=algavsufa

http://goo.gl/JgvJw4

https://goo.gl/eC7NTh

אצל המחברים: 0545571666, 0544798761

ובחנות ירדן, ככר ציון ירושלים.

 

 

מודעות פרסומת

הנשיא ריבלין על "על גב סופה": יכולתם לפרוט לכדי פנים ושמות… תודעה של זהות"

ריבלין על גב סופה 001

הנשיא ריבלין על "גב סופה": "ספרכם הוא פרוזה הבוראת עולם ספרותי הנשען על רסיסים רבי משמעות של מקורות חיינו… כעם וכאומה… הנרקם בין תרבויות שונות… זהות יהודית שאיננה נמנעת מהיכרות עם תרבויות חדשות ומהתמודדות עם קונפליקטים."

איך לרכוש את הספר:

http://mendele.co.il/?wpsc-product=algavsufa

http://goo.gl/JgvJw4

https://goo.gl/eC7NTh

אצל המחברים: 0545571666, 0544798761

ובחנות ירדן, ככר ציון ירושלים.

 

 

 

ביום האשה הבינלאומי- על גב סופה — על הולידיי: הפמיניסטית הפלסטינית הראשונה

איך לרכוש את הספר:

http://mendele.co.il/?wpsc-product=algavsufa

http://goo.gl/JgvJw4

https://goo.gl/eC7NTh

אצל המחברים: 0545571666, 0544798761

ובחנות ירדן, ככר ציון ירושלים.

 

תמונת כריכה אחורית

 

פזית רבינא בבלוג של הקורא העברי

מלוחיה

מוכר המלוחיה בשוק שבכפר

 

מאת: פזית רבינא

זה הזמן להכין שוקו לסדר את הכריות ולהתכרבל עם "על גב סופה". ספרם של המזרחן והאנליסט, פנחס ענברי ואשתו אביבה תומר הוא רומן היסטורי, שהוא גם הזמנה לחידה בלשית. הקורא הישראלי מוזמן לנסות ולפענח מי הן הדמויות בסגה המשתרעת על שני דורות ונוגעת בעצבים החשופים של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. במרכז העלילה סיפור אהבתם של הולידיי ואדוארד, זוג נוצרים-פלסטינים מכפר בגליל המערבי. מי שיקרא בין השורות יגיע למסקנה שמדובר אולי בכפר יאסיף. הולידיי היא צעירה יפת תואר, הנלחמת על מעמדה כאישה חופשייה בחברה הפלסטינית השמרנית. התנהגותה מעמידה את אדוארד, האיש העשיר ביותר בתקופת המנדט, בעימות הולך וגדל עמה עם סביבתו. קשייו רק מחמירים עקב עסקיו החשאיים עם צמרת הממשל הבריטי ועם ראשי היישוב היהודי. הוא נקלע לעימותים מסוכנים עם דרשני המסגדים וחברי כנופיית "כף היד השחורה", אבותיהם של אנשי 'גדודי אל-אקצא'. אך הרפתקאותיו של אדוארד וסיפור האהבה בינו לבין הולידיי הם רק הפרולוג לסיפור האהבה הבלתי אפשרי בין בתם, ויולט, בת האצולה הפלסטינית לבין אורי סלימה, צעיר ישראלי, ציוני, עולה חדש מעיראק. ואכן, מי שיקרא מבעד לרמיזות העדינות בספר, יוכל אולי לזהות פרטי רומן מסעיר שיכול היה לשנות את פניו של הסכסוך הפלסטיני-ישראלי כולו. פתרון התעלומה עובר דרך בית מידות הצופה אל נמל עכו. זהו ביתה של הסופרת הפלסטינית, ריימונדה טאוויל, לבית חווא, אמא של סוהא ערפאת. ריימונדה הא אחת הדמויות המרכזיות בגלריה הישראלית פלסטינית של שנות ה-70 וה-80. על המרפסת בביתה ברמאללה התקיים סוג של סלון ספרותי פוליטי, שעם באיו נמנו עיתונאים, סופרים ופוליטיקאים ישראלים. ובמבט לאחור לא נותר אלא להשתאות על עצם קיומו. סיפור האהבה שבין אורי לוויולט מבוסס, ככל הנראה, על רומן , שהתרחש שלושים שנה קודם לכן בין ריימונדה טוויל לבין ישראלי מסתורי. לא נותר אלא לנסות לדמיין מה היה קורה אילו. אילו היפהפייה הפלסטינית מעכו והצעיר היהודי מחיפה היו נישאים. איך היתה נראית אז ההסטוריה של הסכסוך. כל ניסיון להציל דברים בעניין מפיו של ענברי נתקל בחומה בצורה. לכן, לא נאמר אלא זאת: לדברי מקורות המכירים את הסיפור מקרוב, דמותו של אורי סלימה בספר עוצבה בהשראת אדם שנמנה עם מייסדי קול ישראל בערבית, תחנת הרדיו שאותם ימים היה לה תפקיד מרכזי ביצירת קשרים בין ישראל לבין העולם הערבי.

ניתן להשיג את הספר אצלנו

 

איך לרכוש את הספר:

http://mendele.co.il/?wpsc-product=algavsufa

http://goo.gl/JgvJw4

https://goo.gl/eC7NTh

אצל המחברים: 0545571666, 0544798761

ובחנות ירדן, ככר ציון ירושלים.

 

 

על גב סופה- 5 כוכבים ב"קורא העברי"- "רומן דרמטי"- ציונית פתאל-קופרוואסר, "מומלץ", "נהדר"- קוראים בעילום שם.

 

  • 5 out of 5 רומן תקופתי ואנושי – דרמטי, עמוק וסוחף.

 

משתמש אנונימי (לא מזוהה) ינואר 12, 2016

"על גב סופה" הינו רומן דרמטי, עמוק וסוחף, הפותח צוהר אל החיים בתוך החברה הערבית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי על רקע התמורות החברתיות והמאבקים הפוליטיים שהיא חווה. הספר חושף אותנו להבדלים המעמדיים והבין דתיים בתוך החברה הערבית, למעמדה של האישה בחברה, למערכות היחסים בתוך המשפחה הערבית, לאמונות ולמנהגים. המתחים בין מרכיביה של החברה הערבית מועצמים על רקע הקדמה והפתיחות שמאיימות על שמירת צביונה המסורתי של החברה, אך גם בשל ההשקפות המנוגדות של גיבורי הספר ביחס לסכסוך הישראלי-ערבי. ניכר כי כותבי הספר ערכו עבודת מחקר מעמיקה לצורך כתיבתו. ממליצה לקרוא את הספר בחום רב!
ציונית פתאל קופרווסר, סופרת ומתמחה בהסטוריה של המזרח התיכון.

 

 

 

5 out of 5 מומלץ

משתמש אנונימי (לא מזוהה) ינואר 7, 2016

הולידיי וז'ורז'ט, נולדו לאולה ולמכרם; מהגרים ערבים מכפר בגליל.
הספר מספר את קורותיה של הולידיי באמריקה; על הרומן עם תום, האהבה שלה – רכיבה על סוסים, וכן החזרה לכפר הישן, ערכי המסורת, צניעות האישה והיררכיה המשפחתית.
לאורך שני דורות, יש בספר מעברים בין איטליה, אמריקה וארץ ישראל. הספר משתרע בין מלחמות, מאבק היהודים בערבים, ומנגד הבריטים. מספר על אהבה נואשת בין בעל לאישה, אהבה לבעלי חיים, בגידה, וערכי המסורת.
על גב סופה – "… סוסתה החומה – 'עאסיפה' – 'סופה'…" (עמ' 75).
הולידיי מתעקשת לרכב על סוס כמנהג הגברים וללבוש מכנסי רוכב; את המכנסיים הראשונות שהיא קיבלה היה באמריקה, השני היה מבעלה, אדווארד, האיש העשיר ביותר בחברה הפלשתינאית בימי המנדט.
ויולט, בתם של הולידיי ואדווארד מתאהבת בעמיתה לעבודה, אורי – יהודי.
"… די היה לי מהערביות. אולי חתן יהודי יחסוך מויולט את הסבל שאני סבלתי." (עמ' 186).
הספר כתוב בצורה קולחת, תיאורים מפורטים אשר מחיה את הנפשות הפועלות, כאילו אני מהלכת לידם וצופה בהם ממשיכים במסעם. מומלץ.

 

 

 

5 out of 5 ספר נהדר

משתמש אנונימי (לא מזוהה) ינואר 5, 2016

ספר מומלץ עם כתיבה נהדרת ותיאורים מעניינים על העולם הערבי. כדאי לקרוא

משתמש אנונימי (לא מזוהה) ינואר 9, 2016

לפעמים אתה אוהב ספר וכעבור זמן לא זוכר למה. כך קרה לי כששבתי לעלעל בספר "על גב סופה" ומצאתי את עצמי נשאבת בהתלהבות מחודשת לקריאה חוזרת.
שוב, מצאתי עצמי פוסעת בעקבות החוט הפתלתל של הסיפור שארוג מחידות רבות. ככל שנשאבתי למבוך מצאתי עצמי מעורבת רגשית, מתמסרת כולי לעולמם של האנשים, לסיפורה של הארץ ועלילותיהן של התקופות. אם בקריאה הראשונה ניסיתי להתחקות אחר מלאכת השיתוף הנהדרת בין סופר וסופרת שחברו יחדיו ליצירה משותפת, ובקשתי מתוך סקרנות שכלתנית לגלות מה קולו ומה קולה? להבין האם התפרים הם תפריו והרקמה רקמתה ? הרי שבקריאה שניה נעלמו ההפרדות, לא עוד סופר וסופרת, בדיה או אמת היסטורית, גיבורים וקוראת – בקריאה שניה הכל הפך בתוכי לסינפוניה הרמונית מרוממת ונפלאה של חוויית קריאה שאסור להחמיץ!!! נגה אילן

משתמש אנונימי (לא מזוהה) ינואר 6, 2016

האנגלים האלו הם מרחיקים את צעירינו מן התפילה ומן דרך הישר
אין אומה של מוסלמים אלא ויש לה מלפניה אימאם
\חוצפתם של הפלאחים ,נכונותם לאחוז בנשק והליכתם אחרי הדרשנים.
מלבד סיפור יפהפה שנרקם מבעד לקונפליקטים בחברה הערבית פלסטינית, מתוארת גם ההסטוריה בהתהוותה.
כל אוהבי המזרחנות וחובבי הקריאה ייהנו

איך לרכוש את הספר:

http://mendele.co.il/?wpsc-product=algavsufa

http://goo.gl/JgvJw4

https://goo.gl/eC7NTh

אצל המחברים: 0545571666, 0544798761

ובחנות ירדן, ככר ציון ירושלים.