לי יניני על גב סופה: ספר מקסים, שפה נהדרת, מטאפורות מקסימות. ממליצה בחום רב

נתונים טכניים:
שם הספר: על גב סופה
שם הסופרים: אביבה תומר-ענברי&פנחס ענברי
שפה מקור: עברית
ז'אנר: פרוזה מקור
מספר עמודים: 192
הוצאה לאור: מנדלי מוכר ספרים ברשת
שנת הוצאה: 2014
סקירה:
הספר "על גב סופה" מאגד בתוכו מפגש של תרבויות, עמים, דתות, מערכות יחסים, נקמה, כבוד, אהבה, קנאה, מנהגים ומלחמה על האדמה וגם על האהבה.
ספר מקסים מורכב מפרקים קצרים שגומעים אותו במהירות. העלילה כתובה בשפה נהדרת עם מטאפורות ספרותיות מקסימות. הכתיבה נעה סביב שני צירי זמן. אורי באיטליה שמספר את קורותיו לליאונה השוטר האיטלקי . על כוס יין מבעבע אורי מספר לליאונה, איך הכול התחיל ביום סתיו, בעיר התחתית של חיפה. …זה היה סתם יום מקובע בתוך חיים משעממים שסדר יומו היה ידוע מראש…
אורי שעלה מעיראק ישירות לחיפה הגיע לאיטליה, אך ורק בגלל הרומנייה ובניסיון לרפא את ליבו השבור. את הרומנייה – כרסטינה הוא אהב והיא נעצרה בגלל ששפכה חומצה על בעלה ניקולאיה. למרות זאת ויולט תפסה מקום בליבו של אורי, וכך אורי מסביר לניקולה – איש המשטרה האיטלקי:
ציטוט עמוד 20: "אתה יודע, אני אוהב את הרומניה, ואהבתי נשים רבות אחרות, אבל שום דבר לא ישווה לויולט. ליבו של הגבר רחב, יש בו מקום לנשים רבות, והוא נוצר את זכר כולן באהבה. אבל אהבת אמת, אהבה גדולה, אהבה מלחכת גוף ונפש יש רק אחת".
הסיפור של כריסטינה וניקולה – הם הזית שקישטו את הסנדוויץ שהוגש לנו כאן… הסיפור של אורי הוא לא כריסטינה, כי אם "ויולט".
ויולט – ערביה נוצרייה, בתם של אדוארד והולידיי מכפר ערבי סמוך לעכו. ויולט הכירה את אורי במהלך ראיון עבודה למשרת הפצת אנציקלופדיות בצפון הארץ.
הוריה של הולידיי, אולה ומכרם נישאו ב-1936, כשבאותה עת המרד הערבי פרץ עקב עליה מסיבית של יהודים. מחמת המצב "הלא בטוח" החליטו אולה ומכרם להגר מהארץ. הם הפליגו באוניה דרך קפריסין לנאפולי, ומשם חרטום האוניה פילח את מי הים לעבר פורט אודרדל של אמריקה.
מכרם היה חנווני שהתפרנס מחנות סדקית. אולה-האם תוארה כאישה גבוהה, זקופה, עם שיער אדמוני ועשיר עם עיני שקד כחולות גדולות. מה שנקרא יופי אקזוטי מצוי. אולה מרדה במעמדה השמור בחברה הערבית והשמרנית. היא לעומתו של מכרם תקעה יתד בפורט אודרדל. למדה אנגלית, וניהלה את החנות במצח נחושה, כדי לתפוס מקום בחברה האמריקאית.
ליבו של מכרם היה קשור להולידיי, אך הוא מאוד לא אהב את הרומן בין הולידיי לתום האמריקאי. מכרם טווה לעצמו חלום להביא את הוליידי לכפר בגליל, ולחתנה עם בן של אציל ערבי. כשהולידיי הודיעה לו את כוונותיה לגבי תום האמריקאי, מכרם ואולה לא מהססים, ומחליטים בלב כבד, לשוב לכפר בארץ עם בנותיהם. (לזוג נולדו שתי בנות הולידיי וז'ורזיט).
אולה אהבה את אמריקה, אך משנפלה ההחלטה לשוב לארץ בלית ברירה היא חשבה לעצמה: ציטוט מעמוד 32: "בתהפוכות חייהם של בני האדם מתייסרים גם בעלי החיים".
בארץ הולידיי התגברה על אהבתה לתום. היא הכירה את אדוארד שנחשב לגבר אצילי ממשפחה טובה, עשירה ועם לא מעט אדמות. אדוארד פינק את הולידיי ולא החסיר ממנה דבר. הוא אפילו רכש לה אפילו את "סופה" "עאספיה". "סופה" הייתה הסוסה שהולידיי רכבה עליה, במכנסי רוכבים שאדוארד רכש לה, כדי שתרכב על הסוסה כפי שנהגה לרכב במכנסי רוכבים, שתום קנה לה באמריקה.
להולידיי ואדוארד נולדו שני ילדים: ויולט ורוברט. עד שויולט התבגרה ויחד עם רוברט –אחיה, פנו לראיון עבודה אצל אורי החיפאי… ומכאן מתחיל סיפור אהבתם של ויולט ואורי.
אורי סיפר לליאונה את קורות המשפחה לדורותיה… אהבתי את ההסבר של אורי לליאונה. וראו מה ליאונה חושב על אהבה. ציטוט עמוד 121 "… בשפה שלנו … בעברית, אדמה היא גם אדם וגם דם. אולי לכן תמיד יהיו מלחמות כדי לתת לאדמה אדם ודם". "מעניין", מלמל ליאונה והמשיך: "מלחמה כמו אהבה… כולנו קורבנות שלה אבל לעולם נמשיך לחפש אותה… תאר לך חיים ללא אהבה…" ואני שואלת הייתכן? האם ליאונה צודק? האם אנחנו באמת קורבנות של האדמה/אהבה? שימו לב שהמילים הללו מתחילות באות א' ומסתיימות באות ה'.
אביבה תומר ענברי ופנחס ענברי ארזו לסיפור הזה, מארז של מספר דורות כשהדמות הראשית הינה הולידיי, שגם היא כמו האם-אולה היתה "חריגה"מנשות הכפר.
העלילה הזו היא על אהבה בין שני אנשים שהגורל, וערכי המסורת לא יכלו להם…
מובטחת לכם הנאה צרופה של עברית עשירה מתובלת בתיאורים ובצירופי מילים נושמים.
חבל שלא ניתן למצוא את הספר בחנויות, אלא רק בקנייה ישירה ממחברי הספר.
אם תרצו לדעת האם לדעתכם אורי וויולט יצליחו לממש את אהבתם, תיאלצו לקרוא… אני נתתי לכם מעט רקע וטעימות, את ההמשך תצטרכו לבצע עצמאית. אל תנסו לנחש… תקראו.
אני מסיימת את סקירתי בפסוק מפרקי אבות פרק ה': " כָּל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר, בָּטֵל דָּבָר, בְּטֵלָה אַהֲבָה. וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם"…
אני אהבתי וממליצה בחום רב.
לי יניני