על גב סופה: רבקה הורנשטיין בנוריתה: גמעתי את הספר בשקיקה ובמהירות. ממליצה בחום.

 

ביקורת של רבקה הורנשטיין על על גב סופה

תאריך הכנסה לאתר

24/10/2014

גמעתי את הספר בשקיקה ובמהירות.  האירועים, הנפשות הפועלות, המקומות ו המראות, הריחות, הוי החיים ,מארג שלם של חיים כה קרובים וכה רחוקים כה טובים וכה רעים. עלילת הספר מתרחשת  בתוככי העולם הערבי בארץ ישראל החל מן המרד  הערבי הגדול בשנת 1936, שנקרא גם כמרד של הפלחים הערבים נגד  הפיאודלים. אנו נתקלים בתופעה, שנדמית לנו , כאילו מתרחשת כעת, בימים אלה, כאשר במסגדים נערכת הסתה פרועה נגד היהודים. זאת הזדמנות לקורא הישראלי ללמוד על שורשי הטרור הפלשתינאי דרך עלילת הספר. אנו למדים על הקמת  קבוצת" כף היד השחורה" שפעלה נגד מכירת קרקעות ליהודים, ומה היו האמצעים לגיוס טרוריסטים במסגדים בימי המנדט,  שיטות ,שלא  השתנו הרבה עד ימינו אלה. " חאג' מוסטפא השמש והדרשן היה מבלה את רוב עיתותיו במסגד פנימה ובחצר המוצלת שלידו, כאילו רצה לסגור עצמו בד' אמותיו של זיכרון הח'ליפות המוסלמית האדירה שנמוגה בקול רעש גדול במלחמה העולמית. הגינה הקטנה שמתחת לקימור הכיפה הרחבה הירוקה, אולם התפילה הריק והמשרד הצנוע היו כל עולמו.  בתוך הקופסא הקטנה הזאת המשיכו הזיות כיבושי האיסלאם חובקי העולם להיות ממשות אמיתית לא פחות משטף החיים שבשוק הנשען על חומת המסגד, ושם בין הסמטאות המעוקלות באפלה הקרירה של הבסטות הגדושות לעייפה, אימפריות באו והלכו….." במקצת על הדמויות שבספר: הוליידי וג'ורג'ט נולדו לאולה ולמכרם, מהגרים ערבים מכפר בגליל. הם היו נוצרים. הסיפור מדגיש את דמותה של הוליידי, על אהבתה הגדולה לרכיבה על סוסים, והחזרה לכפר הישן..  היא מייצגת את הקדמה, את הצורך בשינוי בחברה הערבית ובעיקר שינוי מהפכני במעמד האישה במשפחה. עלילת הספר לא נעה ברצף אלא נודדת בין ארצות בין זמנים , בין התרחשויות. מלחמות דת, מלחמות על אדמות, מאבקים ביהודים ומנגד הבריטים. אבל דווקא ההתרחשויות הגדולות הם יותר ברקע, ואילו הקשרים בין האנשים הם במרכז, ומושפעים , כמובן מן האירועים. לשם הספר "על גב הסופה" יש ,לדעתי , שתי משמעויות. האחת האירועים מתרחשים גלים גלים כסופה- כסערה משנה את חיי הערבים באזור. מלחמות דמים שעתידם מי ישורנו?. סופה, היא שם הסוסה, שהולידי  המתקדמת, הנוצרית, רוכבת עליה עם מכנסיים בהתרסה , באומץ ובהעזה גדולה. פה ושם יש ניצנים של קדמה, שהנוצרים על כיתותיהם הם בעיקר נושאי הדגל שלה, אך כולנו יודעים כמה התמעטו עם השנים באזורנו , גם בישראל וגם בלבנון ובשאר המזרח התיכון. זהו סיפור בעיקרו על בני אדם, על אהבות גדולות, על קנאה על נקמה ועל הכבוד. הסיפור אפוף בריחות המזרח, בצלילי שירים , בנענועי גופות של נשים . הוא רווי בפולקלור שבחלקו מוכר לנו ובחלקו לא, והסופרים מחדשים.לנו. מראות של בתים, כנסיות, מסגדים, פרדסים, גנים בוסתנים, עצים. סימטאות  צרות מתעקלות . להלן קטע על תאור כפר שכזה עמ' 163 " הכפר הסתופף סביב הכנסיה כמחפה עליה ומעניק לה מסתור, והיא בתורה עטפה את בתי הכפר בכנפיה הבלתי נראים.  שלא כמו כפרי המוסלמים, שבתיהם צנועים ונחבאים אלה באלה, כאילו נמשכים מעומק המזרח הערבי, בתי הכפר הנוצרי היו גבוהים וגאים, בתי אבן מסותתים, בחלונות מגולפים מביטים אל ארצות הנוצרים במערב.  מגדל הכנסיה היה גבוה מעל לבתים, כאוסף את כולם לתפילה, וקו צללית הבתים היה ברור ותחום היטב סביב סביב………"אהבתי את הציור שעל גבי העטיפה, דווקא בגלל " צניעותו" הוא בעצם מין רישום חלקי של סוס. אין התלהמות, אין דהירה לכיוונים מסוכנים….. משהו מהוסס. אני רואה בסוס ,כאילו הוא שואף למערב, אך גופו עדיין  במזרח…… ואולי , אולי יש תקווה לאזורנו,דווקא מתוך חוסר התכלית של המלחמות והקונפליקטים, כפי שהתבטא לאונה האיטלקי "עמ' 121 "לעיתים נדמה כי מלחמה היא כמו משחק ,שכולנו שחקנים המקבלים הוראות משחק, אבל המשחק הזה חסר תכלית" והשורות האחרונות בספר: "ביד רועדת אחז במצלמת ה'ניקון' שקנתה לו נכדתו וצילם את הרחובות והסימטאות שמהן יוצאות ובאות בנות הכפר: דקות יפות ומטופחות, טופפות על עקבים צרים, עיניהן בפוך שמו, שיערן קצוץ וכולן לובשות מכנסיים" אולי לא הדרמות הגדולות יביאו מזור לבני דודינו ,אלא הקדמה, ההיצמדות לגורם האנושי הפשוט, כי חפצי חיים אנחנו , כולנו. ממליצה בחום.

 

איך לרכוש את הספר:

באתר מנדליי: http://mendele.co.il/?wpsc-product=algavsufa

או ישירות מהמחברים: ,0544798761-אביבה, 0545571666- פנחס

avivatomer@gmail.com

ובאתר "עברית".

יש עותקים של הספר בחנות ירדן ברחוב יפו בכיכר ציון בירושלים.